בווינה, בראשית 1902, קיבל תיאודור הרצל לידיו תעודה קטנה. זה היה הרישום הראשון בספר הזהב של קרן קיימת לישראל. באותו רגע נפתח דף משמעותי מאין כמוהו בהיסטוריה של העם היהודי, שעתיד ללוות את המפעל הציוני שהרצל הנהיג וקידם עד ימינו. לספר כריכת עור מכובדת, המעוטרת בשמש מוזהבת המפציעה מעל יישוב ושדותיו – בהם שיבולים, ורדים וגפנים. כל אלה יחד מסמלים תקווה גדולה לתחילתה של תקופה חדשה בחיי העם היהודי, השב אל אדמתו. בדף הפותח, בראש הרשימה, מתנוסס שמו של יונה קרמניצקי,יושב הראש הראשון של קרן קיימת לישראל – האיש שחלם, שדחף ושדרבן, ולבסוף הצית את הניצוץ הציוני של גאולת הארץ, שלימים גדל והפך לשלהבת סוחפת, עבור מאות אלפי יהודים בכל העולם.
