כריכת ספר זה הוקדשה לכבוד מתיישבי הארץ. והכותרת “קרקע היא מולדת” מייצגת נאמנה את מהות רעיון ההתיישבות. מסביב לכותרת זו מופיעים תבליטים המתארים בנייה, חקלאות, עלייה, ייבוש ביצות, תעשייה וטיולים ביערות קק”ל. זאת כריכה שמתארת פעולות, לא חלומות; מעשים, לא רצונות. שנה אחרי הקמת המדינה, הדגש עובר מהפוליטיקה אל העשייה היומיומית בפועל: לנטוע, לבנות, לייבש, לפתח – פשוט להיות בארץ ולטייל בה לאורכה ולרוחבה. הספר מתעד את המעבר מעם ללא ארץ לעם שבונה את ארצו במו ידיו. המתיישבים שזוכים להיכתב בו, לא רק מונצחים כתורמים אלא מיוצגים כשותפים אקטיביים במפעל הבנייה הגדול ביותר שידע העם היהודי. הם אלה שלמעשה הופכים את ההבטחה והחזון למציאות חיה וממשית.