כריכתו של ספר זה מדברת בשפת הפשטות והעומק גם יחד. שיבוץ עץ עדין, שבמרכזו איכר חורש את אדמתו כשמאחוריו ברקע, אגם הכנרת או מפרץ חיפה. במים – אוניה ובסמוך לאיכר – עץ תמר. האומן שיצר כריכה זו החליט לתעד את הרגע הזה בחומר הכי טבעי – עץ. הכריכה איננה צועקת; היא מספרת באלגנטיות על העבודה העקבית והשקטה, המתמשכת, והיומיומית – עבודה שיש בה את כל התוכן הרעיוני והערכי של מהות קרן הקיימת לישראל. אותו חקלאי הוא לא סמל מופשט אלא דמות ממשית, שכפות ידיה טבועות בחריש האדמה הלחה, שעוד רגע תניב פרי. זהו ספר שמצביע על ביצוע, כריכה שמספרת על המעבר מחזון למעשה, מרעיון לביצוע.
